Travellerspoint בלוג של

אטי אטיהאן או - Viva la senor santo nino!

התחלה משמחת בפיליפינים - קליבו חוגגת בפסטיבל צבעוני במיוחד

אחרי שעזבנו את ניו זילנד הקרירה והמנומסת, נחתנו הישר לתוך ההמולה הטרופית של "אטי אטיהאן", הפסטיבל השנתי שמתקיים בעיר קליבו (חסרת הייחוד במרבית השנה) בסופ"ש השלישי של חודש ינואר. פסטיבל שיכול לגרום גם לגדולים שבציניקנים להתאהב בפיליפינים עד מעל לראש.
אולי נסביר קודם על מה המהומה, או ננסה לפחות כי גם אנחנו לא בטוחים שהבנו עד הסוף... אי שם בימים שלפני הכיבוש הספרדי, הגיעה קבוצה של פליטים מלזים מדוכאים לפיליפינים, ונתקלה בקבלת חמים חמה ומקבלת מבני המקום שחורי העור. ההבנה ההדדית שנוצרה, התגלמה לה לפסטיבל הודייה שנתי בו בני שבטים שונים צובעים את עצמם בשחור, לובשים תלבושות צבעוניות מגניבות, ומקיימים תהלוכות ריקוד לקול הלמות תופים וקסילופון. כדרכן של דתות מונותאיסטיות, עם המעבר לנצרות נוספו לפסטיבל אלמנטים הקשורים לדת החדשה ובעיקרם - צעידה עם דמויות עץ מצועצעות של הקדוש סנטו ניניו, מיסות בשעות מופרכות של הבוקר, וצעקות חוזרות של ויוה לה סניור סנטו ניניו! או בקיצור - ויוה!
גם היום, השבטים עדיין צועדים. ללא הפסק, בתנועות ריקוד מגניבות ובכל תנאי מזג אוויר. קולות התיפוף האינטנסיביים ממלאים את העיר משעות הבוקר המוקדמות (6!), בהן מתחילות לצעוד הקבוצות שמשתתפות בתחרות שבסוף הפסטיבל. אחה"צ מצטרפות לצעידה גם קבוצות ספונטניות יותר ומחופשות פחות (אנחנו לא בטוחים מה מגדיר "קבוצה" - יכול להיות שמדובר במשפחה מורחבת, במוסד כלשהו או בחוג המקרמה המקומי. בכל מקרה חייבים להיות להם שלטים גדולים, ותופים גדולים לא פחות)
במהלך היומיים שבהם הוא מתקיים, הפסטיבל משחרר מרבצן גם שלל נשמות חופשיות ומלאות עזוז, החל ממלכות דראג שצועדות בגאון, וכלה בעשרות מופעים של איש אחד. גם הקהל לא נשאר חייב. הם צופים בהתרגשות, צועדים, רוקדים, וכמובן - מצטלמים במרץ. ביום השני השמחה רק גדלה ומצטרפים אליה סנטו ניניואים בכל הגדלים, נישאים על הידיים או על עגלות פרחוניות ולבושים במחלצות בשלל צבעי הקשת - החל מגלימות ממיטב אופנת מג'דל כרום, וכלה בפיג'מות וחולצות כדורגל. בשעות אחה"צ, בתהלוכה המסכמת של הפסטיבל, נדמה שכולם יורדים מהפסים בתהלוכת/מסיבת רחוב כאוטית בה לצלילי תיפוף קצבי וצעקות חוזרות, צועדים זה לצד זה סנטו ניניואים, מתופפים, נגנים, בני שבטים מחופשים, ואנשים מכל קשת הגילאים וההקשרים. קשה להעביר שמחה אמיתית בכתב, אבל זה בדיוק מה שהיה שם - שמחה אמיתית, מתפרצת וסוחפת..
גם אנחנו היינו אטרקציה. רקדו אתנו, התעניינו בנו, השקו אותנו ובעיקר הצטלמו אתנו. קיבלנו גם אין ספור מחמאות מעט מפוקפקות על מראינו החיצוני, כשמעבר לעור הבהיר ולשיער המתולתל, נרשמה התרשמות ניכרת מהאפים היהודיים של חלקנו
(You have a long nose! it's so beautiful...)
הגדילה לעשות ג'ייקל - רקדנית יפהפייה מאחד השבטים שבלבלה אותנו עם קברי צדיקים, וחשבה שאם חברתה ההריונית תבוא לראות אותנו, אולי ייצא גם לה תינוק יפה. או יהודי...
ויוה לה סניור סנטו ניניו! ויוה!


Ati Atihan photos

e_poleg פורסם על ידי 03:20 מאוחסן ב פיליפינים

שלח פוסט זה במיילFacebookStumbleUpon

תוכן עניינים

היה הראשון להעיר על פוסט זה

Travellerspoint. הערות על פוסט זה סגורות בפני מי שאינם חברים באתר. את/ה יכול/ה להשאיר הודעה במידה והינך חבר/ה באתר.

הכנס את פרטי ההרשמה שלך לאתר להלן

( מה זה? )

אם אינך חבר/ה באתר, את/ה יכול/ה להצטרף ללא תשלום

Travellerspoint הירשם ל